מה לעשות בזלצבורג: העיר, האגמים והאלפים, 2026

עודכן ב-17.09.2026

זלצבורג היא עיר קטנה עם מרכז היסטורי שאפשר לחצות ברגל בעשרים דקות, מצודה ענקית שיושבת מעליו, ושלושה טיולי יום טובים באגמים ובהרים שמסביב. שלושה ימים מספיקים לעיר ולטיול יום אחד. כאן מה שכדאי לראות, כמה זה עולה בפועל, ומה שווה לבדוק בביטוח לפני שעולים לרכבל.

את המדריך כתב רועי פרחי, סוכן ביטוח מורשה, רישיון מס׳ L-00121813. חלק היעד נבדק מול אתרי האתרים עצמם ולא מול מדריכים אחרים, וכל מחיר שמופיע כאן נלקח מהמקור הרשמי ביום שבו נכתב.

מה יש בזלצבורג, ולמה סתיו עובד כאן טוב

המרכז ההיסטורי של זלצבורג נכנס לרשימת המורשת העולמית של אונסק״ו ב-1996. השטח המוכרז הוא 236 הקטאר על שתי גדות נהר הזלצאך, כולל גבעת המצודה וההר מונשברג, ובתוכו כאלף מבנים מוגנים.

בפועל זה אומר שהעיר קומפקטית. אתם ישנים בצד אחד של הנהר, חוצים גשר, ואתם בעיר העתיקה. כמעט כל מה שרשום למטה נמצא במרחק הליכה, והאוטובוס נחוץ רק להלברון, לאוגוסטינר ולרכבל.

סוף ספטמבר ואוקטובר הם זמן טוב לבוא. ההמונים של הקיץ כבר ירדו, מזג האוויר עדיין מאפשר לטייל, והאתרים הפתוחים לעונה עדיין פתוחים. שימו לב לתאריך אחד: ארמון הלברון ומשחקי המים שלו פתוחים עד 1 בנובמבר 2026 ואחר כך נסגרים לחורף. מי שמגיע בסוכות תופס אותם פתוחים.

העיר העתיקה, גטריידגאסה ובית מוצרט

התחילו בגטריידגאסה. זו סמטת הקניות הראשית של העיר העתיקה, והדבר שמייחד אותה הוא שלטי הגילדות מברזל מחושל שתלויים מעל החנויות. המנהג בא מתקופה שבה רוב התושבים לא ידעו לקרוא, ועד היום גם רשתות בינלאומיות שנכנסות לרחוב מזמינות שלט ברזל משלהן כדי להשתלב.

בגטריידגאסה 9 נולד וולפגנג אמדאוס מוצרט ב-27 בינואר 1756, וגר שם עד גיל שבע עשרה. הבית פתוח היום כמוזיאון על שלוש קומות, עם כלי נגינה מקוריים שלו: כינורות, ויולה, פורטפיאנו וקלביקורד. הכניסה למבוגר עולה 18 € (כ-61 ₪), לילדים 6 עד 14 עולה 6 € (כ-20 ₪), ומתחת לגיל 6 חינם. כרטיס משפחתי לשני מבוגרים וילדים הוא 32 € (כ-109 ₪). כרטיס משולב עם בית המגורים של משפחת מוצרט עולה 25 € (כ-85 ₪) למבוגר ותקף ל-48 שעות. פתוח כל יום מ-9:00 עד 17:30, וכניסה אחרונה חצי שעה לפני הסגירה.

לכו משם למרקט הישן, לאלטר מרקט, ושבו בקפה טומזלי. זה בית הקפה הוותיק באוסטריה. מחקר של ההיסטוריון גרהרד אמרר מזלצבורג מתארך את ראשיתו ל-1700, השנה שבה הצרפתי יוהן פונטיין קיבל אישור למכור שוקולד, תה וקפה בזלצבורג. משפחת טומזלי מחזיקה במקום מאז 12 במרץ 1852. שווה להגיע בשביל מסורת אחת: מ-1853 ועד היום מסתובבת בין השולחנות אישה עם מגש עוגות, ובוחרים ממנו בעין במקום מהתפריט. על המגש נמצאת גם פרוסת זלצבורגר נוקרל, הגרסה האפויה של קינוח הסופלה המקומי.

מצודת הוהנזלצבורג: ברגל או ברכבל?

המצודה היא הדבר שרואים מכל מקום בעיר, וזה גם האתר שכדאי לתכנן אליו חצי יום. יש שתי דרכים לעלות, וההבדל ביניהן הוא 3.30 € וכעשרים דקות.

1. ברכבל (פסטונגסבאן). כרטיס בסיסי כולל רכבל עולה 14.50 € (כ-49 ₪) למבוגר. הרכבל עולה 198.5 מטר בכ-54 שניות ויוצא כל עשר דקות.
2. ברגל. אותו כרטיס בלי הרכבל עולה 11.20 € (כ-38 ₪). השביל מהעיר העתיקה מטפס כ-100 מטר, חלקו מחצץ, תלול במקומות, ולוקח 15 עד 20 דקות.
3. כרטיס כולל. 18 € (כ-61 ₪) למבוגר, עם מדריך שמע וכל המוזיאונים שבתוך המצודה.

שעות הפתיחה משתנות לפי חודש: בספטמבר מ-8:30 עד 20:30, באוקטובר מ-9:00 עד 20:30, ומנובמבר עד מרץ מ-9:00 עד 17:00. הכניסה למצודה נסגרת חצי שעה לפני. שימו לב לשתי תקופות אחזקה של הרכבל: 9 עד 13 בנובמבר 2026, ואז מ-11 בינואר עד 14 במרץ 2027. בתקופות האלה השביל ברגל פתוח והמצודה נגישה, אבל אין כרטיסים מקוונים.

איפה אוכלים בלי ליפול בפח התיירים

שני מקומות שהם מוסדות מקומיים אמיתיים, ושניהם לוקחים רק מזומן. שניהם גם משלימים את קפה טומזלי שהוזכר למעלה.

בלקן גריל ולטר, גטריידגאסה 33א. הדוכן מוכר מנה אחת בלבד, בוסנה: שני נקניקים דקים וארוכים בלחמנייה לבנה מוקפצת, עם פטרוזיליה, בצל ותערובת תבלינים סודית. את המנה המציא זנקו טודורוף ב-1949, והשם הוא הלחם של המילה הבולגרית bosa עם בוסניה. מאז שנות השמונים מנהל את הדוכן קצב מזלצבורג בשם ולטר, לפי המתכון המקורי. הדוכן מוסתר בתוך מעבר בין גטריידגאסה לכיכר האוניברסיטה, הוא קטנטן, התור נמתח לפעמים עד סוף המעבר, והוא פתוח בערך מ-11:00 עד 19:00. מזומן בלבד.

אוגוסטינר בראושטיבל, לינדהופשטראסה 7. מבשלת בירה של נזירים אוגוסטינים שמייצרת במקום מאז 1621, וזה גם בית המרזח הגדול באוסטריה: 5,000 מ״ר מקומות ישיבה בפנים ועוד 1,400 מקומות בגן הבירה. המקום עובד בשיטה משלו. לוקחים ספל חרס של חצי ליטר או ליטר מהמדף, שוטפים אותו במזרקה שליד הקופה, משלמים ומקבלים שובר, ומוסרים את השובר ואת הספל בדלפק. את האוכל קונים בדוכנים במעבר שנקרא שמנקרלגאנג, או מביאים מהבית, וזה מותר במפורש. פתוח כל השנה: ימים שני עד שישי מ-15:00 עד 23:00, ובשבת, ביום ראשון ובחגים מ-14:30 עד 23:00. סגור רק ב-24, 25 ו-31 בדצמבר וב-1 בינואר. מזומן בלבד, בלי כרטיסי אשראי. מגיעים בהליכה של עשרים דקות לאורך הנהר מהעיר העתיקה, או ברכבת הפרברים לתחנה מולן-אלטשטאדט.

מירבל, הלברון ומסלול צלילי המוזיקה

אם הגעתם עם ילדים או עם מישהו שגדל על הסרט, יש בזלצבורג מסלול שלם ששווה חצי יום, והוא כמעט כולו חינם.

גני מירבל. הכניסה חופשית. כאן צולם קטע הסיום של "דו רה מי" סביב מזרקת הפגסוס, ומדרגות האבן בצד הצפוני של הגן הן אותן מדרגות שעליהן קופצים בסרט. מאחוריהן נראית המצודה, וזה כנראה הצילום הכי מוכר של העיר.

מנזר נונברג. נוסד ב-714 לספירה והוא מנזר הנשים הוותיק ביותר מצפון לאלפים. מריה האמיתית הייתה שם נזירה מתלמדת, ושם גם נישאה לגאורג פון טראפ. המנזר פעיל עד היום, כך שמבקרים בשקט ולא בכל שעה.

ארמון הלברון. כאן נמצא הביתן הזכוכית מהשיר "שש עשרה, כמעט שבע עשרה". הביתן עמד במקור בשטח ארמון לאופולדסקרון והועבר לגני הלברון. הארמון עצמו שווה את הנסיעה גם בלי הסרט, בזכות משחקי המים שהזמין הארכיבישוף מרקוס סיטיקוס. מכונות המים פועלות שם מאז 1615, והן בנויות להתיז על האורחים בלי התראה. בקצה המסלול עומד תיאטרון מכני שבנה לורנץ רוזנגר ב-1750, ובו 163 דמויות שמונעות כולן בכוח מים ומציגות חיי עיירה בארוקית.

הלברון פתוח כל יום מ-28 במרץ עד 1 בנובמבר 2026. באוקטובר השעות הן 9:30 עד 17:30. מגיעים באוטובוס קו 25 מהעיר.

טיול יום: ההר, מכרה המלח והאגמים

שלוש אפשרויות, לפי כמה זמן יש לכם.

הר אונטרסברג, חצי יום. קו אוטובוס 25 מהעיר מגיע עד מול תחנת הרכבל. תחנת העמק בגרדיג נמצאת בגובה 456 מטר, תחנת ההר בגייארק בגובה 1,776 מטר, והנסיעה בין השתיים לוקחת שמונה וחצי דקות. הרכבל נפתח באפריל 1961. כרטיס הלוך ושוב למבוגר עולה 34 € (כ-116 ₪), לילד בן 6 עד 14 עולה 17 € (כ-58 ₪), ולנוער בן 14 עד 18 עולה 24 € (כ-82 ₪). שימו לב למה שקורה כאן בפועל: אוטובוס עירוני ורכבל אחד לוקחים אתכם מהעיר לגובה של כמעט 1,800 מטר בשטח אלפיני, בלי שתכננתם טיול הרים. חזרו לזה בסעיף הביטוח למטה.

מכרה המלח בהאליין, יום שלם. המכרה נמצא בדירנברג ליד העיירה האליין, ומספר 2,600 שנות כריית מלח באזור. הסיור יורד אל תוך הסלע וכולל אגם תת קרקעי מואר בפנסי מלח. פתוח מ-28 במרץ עד 1 בנובמבר, והסיור האחרון יוצא ב-17:00. כרטיס משולב למכרה ולכפר הקלטי עולה 35 € (כ-119 ₪) למבוגר ו-16 € (כ-54 ₪) לילד בן 4 עד 15. מי שרוצה רק את הכפר הקלטי משלם 7.50 € למבוגר, 3 € לילד, וכרטיס משפחתי לשני מבוגרים ושלושה ילדים עולה 19 €.

האגמים והאלשטאט, יום ארוך. קו אוטובוס 150 יוצא מתחנת הרכבת המרכזית של זלצבורג ונוסע דרך הוף, פושל וסנט גילגן שעל אגם ולפגנג עד באד אישל, בערך שעה וארבעים דקות. סנט גילגן לבדה היא יעד יפה ליום קצר. מי שמתעקש על האלשטאט צריך להמשיך משם ברכבת אזורית או באוטובוס, וסך הכול זה כשעתיים וחצי לכיוון אחד. אפשרות שנייה היא רכבת מזלצבורג עם החלפה באטנאנג-פוכהיים ואז מעבורת מעל האגם. תכננו להגיע לפני 10:00 או אחרי 16:00, כי בין אחת עשרה לשלוש כל האוטובוסים מזלצבורג, מווינה ומצ׳כיה מגיעים יחד. בכפר עצמו אי אפשר לנסוע לא לתושבים, וחונים במגרש P1 בלאן במרחק כקילומטר וחצי מהמרכז.

האם כרטיס זלצבורג קארד משתלם לכם?

הכרטיס נותן כניסה חד פעמית ל-24 אתרים ותחבורה ציבורית חופשית בעיר ובסביבה, כולל הרכבל למצודה, הרכבל לאונטרסברג ושיט על הנהר. המחירים הרשמיים למבוגר הם 38 € ל-24 שעות, 45 € ל-48 שעות ו-49 € ל-72 שעות. לילד בן 6 עד 15: 19 €, 22.50 € ו-24.50 € בהתאמה.

בואו נעשה את החשבון עם המספרים שכבר מופיעים במאמר. מבוגר שעושה ביומיים את המצודה בכרטיס הכולל (18 €), בית מוצרט (18 €) והרכבל לאונטרסברג (34 €) מגיע ל-70 € לפני שנגע באוטובוסים. כרטיס 48 שעות עולה 45 €. במקרה הזה הוא משתלם בבירור.

הכלל הפשוט: שלושה אתרים בתשלום ביום, והכרטיס מחזיר את עצמו. פחות מזה, קנו כרטיסים בודדים. שימו לב שהכרטיס לא מכסה את טיול היום להאלשטאט ולא את מכרה המלח בהאליין.

ביטוח נסיעות לאוסטריה: מה באמת משנה כאן

אוסטריה היא יעד זול לביטוח, ובשביל טיול עירוני רגיל כיסוי הבסיס מספיק. ההבדל בין היעד הזה ליעד עירוני אחר הוא ההרים: גם מי שבא לעיר מוצא את עצמו בקלות בגובה 1,800 מטר, ובאוסטריה חילוץ מההר הוא שירות שגובה כסף. זה הסעיף שבאמת שווה להסתכל עליו לפני הנסיעה.

שווה גם לומר מה לא נדרש. ביטוח נסיעות אינו תנאי כניסה לאוסטריה. הסכום של 30,000 € שמצוטט הרבה ברשת אמיתי, אבל הוא שייך לסעיף 15 לקוד הוויזות האירופי, וסעיף 15 עוסק במבקשי ויזה בלבד. ישראל פטורה מוויזה לשנגן, ולכן הסעיף לא חל עלינו. קיימת אמנה לביטחון סוציאלי בין ישראל לאוסטריה, כמו עם איטליה, אבל היא עוסקת בזקנה, שאירים, נכות ונפגעי עבודה ולא בבריאות, כך שהיא לא משלמת על טיפול רפואי באוסטריה.

כמה עולה ביטוח נסיעות לאוסטריה למשפחה?

להלן המחירים מהמנוע של סנסור לשבוע באוסטריה, זוג הורים בני 38 ו-36 עם שני ילדים בני 9 ו-6.

חברה	מחיר	בשקלים
הפניקס	$40.80	124 ₪
מגדל	$48.13	146 ₪
כלל	$54.59	166 ₪
מנורה	$54.60	166 ₪
הראל	$70.00	213 ₪
PassportCard	$84.00	255 ₪

המחירים חושבו ממנוע ההשוואה של sensortravel מתוך התעריפונים הרשמיים של החברות, נכון ל-17.09.2026. הטבלה היא דוגמה לפרופיל הנוסע שצוין בה ואינה הצעת מחיר: המחיר המחייב הוא זה שחברת הביטוח מציגה במעמד הרכישה. הסכומים הם עבור כיסוי בסיס בלבד, ללא הרחבות. ההמרה לשקלים לפי שער בנק ישראל, 3.038 ₪ לדולר, 2026-09-17, ומשתנה עם השער.

הפער בין החברה הזולה ליקרה הוא 131 ₪ לכל המשפחה לשבוע. זה סכום שלא ישנה לאף אחד את הטיול, ולכן באוסטריה כדאי לבחור לפי מה שכתוב בפוליסה יותר מאשר לפי המחיר. מיד נראה במה בדיוק הן נבדלות.

מי משלם על חילוץ בהרי האלפים?

אתם. הביטוח הבריאות הציבורי האוסטרי אינו משלם על חילוץ מההר בתאונות ספורט ותיירות, וזה כתוב בחוק הביטוח הסוציאלי שם במפורש: הוצאות חילוץ והובלה עד לעמק אינן מוחזרות בתאונות בעיסוק בספורט ובתיירות. אז מגיע חשבון.

אלה המספרים, נכון לספטמבר 2026:

• חילוץ קרקעי. מ-2026 נהוג באוסטריה תעריף אחיד: 306 € לשעה לאירוע קטן, 612 € לשעה לאירוע סטנדרטי ו-1,124 € לשעה לאירוע גדול, ללא תלות במספר המחלצים. כוחות מיוחדים, למשל מאלף כלבים או רופא, מתווספים לחשבון.
• מסוק. דקת טיסה עולה בסביבות 130 €, וחילוץ טיפוסי של כארבעים דקות טיסה מגיע לכ-5,000 € (כ-17,000 ₪).
• מקרה אמיתי. רוכב אופני הרים שנפל בווינדישגארסטן וטס לבית החולים בקירכדורף קיבל חשבון על 6,600 € (כ-22,400 ₪). הסיפור פורסם ברדיו הציבורי האוסטרי.

לאוסטרים עצמם יש פתרון מקומי: חברות תומכת בשירות ההצלה ההררי, הברגרטונג, שעולה מ-36 € לשנה ומכסה הוצאות חיפוש וחילוץ עד 25,000 € לאדם. זה פתרון טוב לתושב שעולה להר כל סוף שבוע, והוא מכסה את החילוץ בלבד ולא את הטיפול הרפואי אחריו. לישראלי שבא לשבוע, פוליסת הנסיעות עושה את שתי העבודות.

תקרת איתור וחילוץ בשש החברות

בכל שש החברות הכיסוי לאיתור, חיפוש וחילוץ קיים בבסיס ואין צורך לקנות אותו בנפרד. ההבדלים הם בגובה התקרה ובאופן שבו הכיסוי מופעל. הנתונים כאן נלקחו מתנאי הפוליסות עצמם, לא מהתעריפונים.

חברה	תקרה	איך זה עובד
מגדל	500,000 $	כלול בבסיס אלא אם ביקשתם להוריד. מוקד החילוץ הוא MAGNUS
הראל	250,000 $	כלול בבסיס. הראל מפעילה יחידת חילוץ משלה ולא קבלן מקומי
הפניקס	250,000 $	כלול בבסיס, ובתנאי שתקרת הפוליסה הכוללת לא נוצלה
מנורה	250,000 $	כלול בבסיס אלא אם ביקשתם להוריד
פספורטכארד	250,000 $	כלול בבסיס אלא אם ביקשתם להוריד
כלל	200,000 $	תקף רק אם הפרק מופיע במפורש בדף פרטי הביטוח

שתי שורות בטבלה דורשות הסבר. אצל הפניקס תקרת החילוץ אינה נפרדת מהשאר, אלא נאכלת מאותה תקרה כוללת של הפוליסה. אצל כלל הפרק כתוב כפרק שתקף רק אם נרשם בדף פרטי הביטוח, כלומר שווה לוודא שהוא באמת שם לפני שיוצאים.

הסעיף שבאמת ישלם על המסוק שלכם

וכאן מגיעה הנקודה החשובה, וגם הפחות מוכרת. פרק איתור וחילוץ בנוי בכל שש החברות סביב היעלמות. מי שקורא את התנאים רואה את זה מיד: ההגדרות מדברות על אזור ההיעלמות, על ניתוק קשר, על בירור ראשוני ועל משלחת חיפוש. הפניקס אפילו כותבת במפורש שמקרה הביטוח בפרק הזה הוא היעלמות של הנוסע בחו״ל.

אבל התרחיש השכיח בהרי אוסטריה הוא אחר לגמרי. אתם על שביל מסומן, אתם נופלים ושוברים קרסול, יש קליטה, הידיד שלכם מתקשר, ותוך שעה מגיע מסוק. אף אחד לא נעלם. אז מי משלם?

התשובה היא סעיף הפינוי הרפואי שיושב בתוך פרק ההוצאות הרפואיות, ולא בפרק החילוץ. בדקנו את שש הפוליסות, וזה מה שהן אומרות על פינוי אווירי או ימי ממקום האירוע לבית החולים הקרוב:

• הראל, סעיף 2.2.2: כלול בגבול האחריות להוצאות רפואיות, שהוא 5,000,000 $, בלי השתתפות עצמית.
• הפניקס, סעיף 2.2.2: כלול בתקרה הכוללת של הפוליסה, וכתוב שם בסוגריים "ללא הגבלת סכום", בלי השתתפות עצמית.
• מגדל, סעיף 2.2.2: עד סכום הביטוח המרבי, בתוך תקרה של 5,000,000 $.
• מנורה, סעיף א׳ 2.2.1: כלול בגבול האחריות של 5,000,000 $, בלי השתתפות עצמית.
• פספורטכארד, סעיף 2.2: פינוי יבשתי, אווירי או ימי כלול בתקרה הכוללת, בלי השתתפות עצמית.
• כלל, סעיף 1.3: עד גבול האחריות, שאצלה עומד על 1,500,000 $.

המסקנה המעשית פשוטה. מסוק אוסטרי בעלות של 5,000 או 6,600 € נכנס אצל כל שש החברות תחת סעיף הפינוי הרפואי, בלי תקרת משנה ובלי השתתפות עצמית. החשבון האוסטרי נמדד באלפי אירו בודדים, והתקרות נמדדות במיליוני דולרים, כך שגם התקרה הנמוכה בשש רחוקה מלהיות בעיה.

שתי הערות לפני שסוגרים את הנושא. ראשית, פינוי רפואי חייב לעבור דרך מוקד החברה. כל שש הפוליסות מדברות על פינוי שמסודר על ידן או מטעמן, ומי שמארגן טיסה בעצמו ומבקש החזר אחר כך נכנס לוויכוח שאפשר היה לחסוך. התקשרו למוקד לפני ואחרי, ושמרו כל מסמך. שנית, אם אתם באים לאוסטריה לגלוש, ספורט חורף הוא פרק נפרד בכל שש החברות ואינו חלק מהבסיס. את התמונה המלאה על זה כתבנו במדריך ביטוח הסקי. ואת אתרי הסקי עצמם, עם תאריכי הפתיחה ומחירי הסקי פס, ריכזנו במדריך לסקי באוסטריה. מי שמתכנן טיפוס עם חבלים או פראטה יבדוק גם את פרק ספורט אתגרי, שגם הוא נמכר בנפרד.

מה חדש בגבול: EES כבר פועל

שני שינויים בכניסה לאירופה, ורק אחד כבר באוויר. מערכת EES פועלת במלואה מ-10 באפריל 2026 בכל מדינות שנגן, אוסטריה בכללן. היא מחליפה את החותמת בדרכון ברישום אלקטרוני של כל כניסה ויציאה, כולל צילום פנים וטביעות אצבע. ילדים מתחת לגיל 12 פטורים מטביעות אצבע. בפועל זה אומר שהמעבר הראשון בגבול לוקח יותר זמן, ושבשעות עומס שווה להגיע מוקדם יותר לשדה.

מערכת ETIAS עוד לא פועלת. היעד הרשמי הוא הרבעון האחרון של 2026, והדיווחים מיולי 2026 מצביעים על דחייה נוספת. כשהיא תעלה, האישור יעלה 20 € ויהיה פטור מתחת לגיל 18 ומעל גיל 70. עד שזה קורה אין מה למלא, וכל אתר שגובה היום כסף על טופס ETIAS אינו רשמי.

שאלות שחוזרות לפני נסיעה לזלצבורג

כמה ימים צריך בזלצבורג?

שלושה ימים. יומיים לעיר העתיקה, למצודה, לגני מירבל ולהלברון, ויום שלישי לטיול יום אחד: אונטרסברג, מכרה המלח בהאליין או האגמים. מי שרוצה גם את האלשטאט צריך יום רביעי, כי זה כשעתיים וחצי לכל כיוון.

האם כרטיס זלצבורג קארד שווה את המחיר?

אם אתם נכנסים לשלושה אתרים בתשלום ביום, כן. כרטיס 48 שעות למבוגר עולה 45 €, והמצודה בכרטיס הכולל, בית מוצרט והרכבל לאונטרסברג לבדם עולים 70 € בכרטיסים בודדים. אם הטיול שלכם הוא בעיקר הליכה בעיר בלי כניסות בתשלום, קנו כרטיסים בודדים.

האם צריך ביטוח נסיעות כדי להיכנס לאוסטריה?

לא. ישראלי נכנס לאוסטריה בלי ויזה ובלי להציג פוליסה בגבול. הדרישה ל-30,000 € שמצוטטת הרבה שייכת לסעיף 15 לקוד הוויזות האירופי, והוא חל על מבקשי ויזה בלבד. עם זאת, טיפול רפואי באוסטריה יקר ואין אמנת בריאות שמכסה אתכם שם, ולכן פוליסה היא עניין של כיס ולא של גבול.

מי משלם על חילוץ במסוק בהרי אוסטריה?

לא הביטוח הציבורי האוסטרי, שאינו מכסה חילוץ מההר בתאונות ספורט ותיירות. את החשבון, שעומד על כ-5,000 € לחילוץ טיפוסי של ארבעים דקות טיסה, משלמת פוליסת הנסיעות הישראלית שלכם. פינוי אווירי ממקום האירוע לבית החולים כלול בכל שש החברות בתוך תקרת ההוצאות הרפואיות, בלי השתתפות עצמית.

האם ביטוח הנסיעות מכסה סקי בזלצבורג?

לא בכיסוי הבסיס. ספורט חורף הוא פרק נפרד בכל שש החברות וצריך לרכוש אותו במפורש. חמש מהשש מחייבות לשלם עליו לכל ימי הנסיעה, הפניקס מחשבת אותו לפי ימי הפעילות שתצהירו עליהם בלבד.

מתי נסגרים משחקי המים בהלברון?

ב-1 בנובמבר 2026. הארמון ומשחקי המים פתוחים כל יום מ-28 במרץ עד התאריך הזה, ובאוקטובר השעות הן 9:30 עד 17:30. מי שמגיע בחורף ימצא את הגנים פתוחים ואת המזרקות סגורות.

לפני שאתם סוגרים טיסה

זלצבורג היא אחד היעדים שבהם ההוצאה על הביטוח קטנה ביחס לכל שאר הטיול. שבוע למשפחה עולה בין 124 ל-255 שקלים, פחות ממחיר הכניסה של אותה משפחה למכרה המלח. לכן שווה להשוות פעם אחת, לראות מה כל חברה נותנת בסעיף החילוץ ובפינוי הרפואי, ולבחור.

אפשר לקרוא לעומק על הפוליסה של מגדל, שמחזיקה את התקרה הגבוהה בשש בסעיף החילוץ, ועל הפוליסה של הראל, שמפעילה יחידת חילוץ משלה. מי שמטייל הרבה ברגל ימצא רקע נוסף במדריך לתרמילאים, ומי שמתכנן את היעד הבא יכול לעבור על מדריכי היעדים שלנו.